טוויצ'ינג, ביצ'ינג-חלק א'

לפני כשבוע העליתי את הפוסט הראשון שלי בטוויץ' שהוא, כידוע לכם, אתר הקולנוע האהוב עליי. את הצעת העבודה קיבלתי לפני מספר חודשים במהלך פסטיבל טרייבקה. בתחילה לא ידעתי אם להסכים, שכן חייו של יוצר מתחיל תובעים ממנו די והותר, אבל אז חשבתי על המסע המוטרף שעברתי עם "כלבת" והחלטתי שעליי להתייחס למשרה המוצעת כאל שליחות ולא כאל משלח יד.

הרשו לי הסביר: "כלבת" נמצא בימים אלה בעיצומו של סבב פסטיבלים בלתי ייאמן. אם תשאלו את יושבי הקרנות הם עדיין המומים שדווקא "כלבת" נבחר לייצג את ישראל בפסטיבלים יוקרתיים כמו טרייבקה ואדינבורו. אבל, אם תשאלו אותי -וזה גם מה שאמרתי למפיק "כלבת", חיליק מיכאלי- הטיול הקסום הזה התאפשר הודות למייל שנשלח לעמוד הפייסבוק שלי מהעורך האגדי של אתר טוויץ', טוד בראון.

במייל הזה הוא בישר לי שהוא צפה בטריילר הלא מתורגם של "כלבת" ושהוא חייב, אבל חייב, לראות את הסרט המלא. למזלי, במהלך שנותיי כמבקר ובלוגר, צברתי ניסיון רב וידעתי שכשמר בראון בוחר לגלות סרט כלשהו הרי שצפויים לו חיים נפלאים. לכן, לא התבלבלתי וביקשתי לשגר סקרינר לאיש הנדיב בתבל.

טוד צפה בסרט ואהב אותו. מה זה אהב אותו, השתגע עליו. למן הרגע הזה "כלבת" עלה על מסלול פרימיום. אתם מבינים, די היה בפרסום קצר בטוויץ' כדי שכל כותבי המגזינים בעולם ירצו לקבל טעימה מהסרט שלנו. ומילא שהיה מדובר רק בעיתונאים, אבל ברגע שהרשת רחשה וגעשה החלו גם מנהלי הפסטיבלים להביע עניין בבשורה החדשה והמפתיעה מישראל.

הפסטיבל הראשון להביע בנו היה פנטספורטו -אחד מפסטיבלי האימה היוקרתיים בעולם. הבחירה לערוך את הבכורה העולמית של "כלבת" בפסטיבל עם אוריינטציה ז'אנריסטית הייתה מבריקה, שכן שבנו ממנו עם פרס הביקורת ובכך סימנו לעולם שסרט האימה הישראלי הראשון הוא יותר מכותרת או סתם קוריוז.

באותם ימים הביקורת של טוויץ' על "כלבת" עדיין לא התפרסמה, שכן הסרט עוד לא הגיע להקרנות בארה"ב. רק כשהגענו לטרייבקה התפרסמה ביקורתו הסופר-מפרגנת של פיטר גוטייארז לסרט הביכורים שלנו. מילותיו החמימות נתנו את האות לנחשול של כתבות אוהדות ונלהבות החל בוול סטריט ז'ורנל ובלוס אנג'לס טיימס שבחרו את "כלבת" לאחד מחמשת הסרטים הטובים בפסטיבל, עבור באתרים יוקרתיים וקשוחים דוגמת Slant וSalon שהוקסמו מהתעוזה הישראלית וכלה במגזין המקודש ביותר לחובבי אימה באשר הם: פאנגוריה.

כל אלה ועוד הפכו את "כלבת" לאחד מלהיטיו הגדולים של פסטיבל טרייבקה ומשם הדרך להסכם הפצה בארה"ב וקנדה הייתה קצרה מתמיד.

מאז הרגע הנוצץ בטרייבקה "כלבת" הוזמן לעשרות פסטיבלים וביניהם: אדינבורו (עכבר העיר על ההצלחה שם), פוצ'ון (קוריאה), פרייטפסט (אנגליה), פנטזיה (קנדה), פנטזי פילם פסט (שבע ערים בגרמניה) ועוד רבים וטובים שעליהם אינני יכול עדיין לבשר.

בעקבות סבב הפסטיבלים המוצלח הזה "כלבת" בדרך למצוא לעצמו הפצה בטריטוריות נוספות בעולם (פרטים בקרוב).

מה שאתם לא רואים כאן זה את הרגע שדה-נירו המבודח לחש באוזניי את המילה, צ'יז

אלו, כאמור, לא היו הבשורות האחרונות שהגיעו מטרייבקה. במהלך מסע הדילוגים שלנו שכלל אינספור פגישות עם סוכנים/מראיינים/מפיקים ותמונה מנצחת עם רוברט דה-נירו, פגשתי גם את בעליו של טוויץ'. הוא תיחקר את נבות (פפושדו) ואותי על מעללינו עד כה וכשהוא גילה שהייתי מבקר ובלוגר הוא שאל אם ארצה להתחיל לכתוב בטוויץ'. גימגמתי ארוכות ואז שאלתי, על מה בדיוק תרצו שאכתוב. "על כל מה שתרצה", הוא השיב והוסיף "אבל נשמח אם תיתן דגש על המתרחש בישראל. בכל זאת, אין לנו שגריר שם ונראה שדברים מתחילים לקרות בישראל".

התגובה מטוויץ' איננה ייחודית. בכל פסטיבל שביקרנו בו משוכנעים שמישראל עתיד לבוא הגל הבא של סרטי אימה. אנחנו, מצידנו, המשכנו לטפח בקרבם את הפנטזיה הזו כשהסבנו את תשומת לבם לסרטיהם של איתן ראובן (עולם אחר), דידי לובצקי (מורעלים) ועוד.

אחרי ששבתי מטרייבקה אחוז התרגשות התחלתי להתלבט ולשאול, האם אמצא את הזמן לכתוב באנגלית על התעשייה הישראלית. אחרי שבועות של התלבטות לא קלה החלטתי לקפוץ למים העמוקים ובתור פוסט פתיחה בחרתי לפרגן לסרט ישראלי עצמאי בשם "ג'ו+בל" אותו ביימה ורוניקה קדר.

להחלטתי החיובית ולבחירה ברשומה שעוסקת בקולנוע עצמאי ישראלי הובילה התרחשות עיתונאית שאירעה בימים שבהם "כלבת" פגש את הביקורת הישראלית.

המשך יבוא…

3 מחשבות על “טוויצ'ינג, ביצ'ינג-חלק א'

  1. היי קשלס, ברוך שובך, התגעגענו!
    היה מפתיע ומשמח לראות כתבה שלך באתר טוויטצ', מקווה לראות ולקרוא עוד הרבה ממך שם.

    גם לי היה את העונג לשוחח עם טוד, כאשר הוא כתב ביקורת על הסרט הקצר שלי "כשיהיה דומם", שנה שעברה:
    http://twitchfilm.com/news/2010/04/watch-dan-sachars-post-apocalyptic-short-when-it-will-be-silent.php
    חודש שעבר הוא גם כתב על הסרט הקצר החדש שלי, אבל מספיק עם הקידום העצמי.
    אין ספק, הוא איש חם ונפלא.

    המון בהצלחה עם המשך הסבב. אני מקנא.
    דן.

  2. פינגבק: המשך בא: מי שומר על השומרים? | הפיראנה מכה שנית

כתיבת תגובה