אודות

היי, קוראים לי אהרון קשלס ואין דבר שאני אוהב יותר מקולנוע מלבד לכתוב על קולנוע. למעשה, אם תבדקו את ספר המחזור שלי מבית הספר היסודי תיחשפו לאירוע מטריד ביותר. סיפור אמיתי: המערכת שהייתה אמונה על כתיבת הספר ההוא ביקשה לייחד מספר עמודים לניחוש העתיד. וכך, לצדו של כל תלמיד נכתבה נבואה מקצועית. לצד פרצופי העגלגל והחיוור דאז נכתב: מורה לקולנוע ומבקר קולנוע. 13 שנים מאוחר יותר הפכתי למרצה לקולנוע ומבקר קולנוע. במשך שנים הסתובבתי עם חיוך של אדם שזכה להגשים את ייעודו בחיים. אלא שאז נכנס לחיי סטודנט בשם נבות פפושדו והציג בפניי שאלה קשה: "מה דעתך לעשות גם סרטים?". כמי שמעולם לא ברח מאתגר, הסכמתי לצאת איתו להרפתקה הגדולה של חיי. הרפתקה שאף ספר מחזור לא הכין אותי לקראתה. הרפתקה שגורמת לי להרגיש כמו ילד קטן. כמו הילד הקטן שהייתי. הילד הסקרן שהתפלח להקרנה של "מגרש השדים" עוד לפני שצנחו לו כל שיני החלב.

שני עשורים מאוחר יותר מצאתי את עצמי ביער בן שמן מביים סרט אימה משלי עם מיטב השחקנים של ישראל. פתאום האנשים שביקרתי חדשות לבקרים עמדו לצדי וביקשו להעניק לי מדי בוקר את ליבם. אשקר לכם אם אומר שרגישותם האנושית לא גורמת לי להביט כעת אחרת על משרת המבקר ועל הקלות הבלתי נסבלת שלעיתים שלחתי את ידי בחזם. ואולי זו מטרתו של המסע שאני עובר בימים אלה, ממושבו הבטוח של המבקר לארנה הפוצעת של היוצר.