גמר חתימה טובה: "כלבת" זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר

אני יודע. אני לא בסדר. שוב נעדרתי לתקופה ארוכה מהרגיל. זה לא פשוט, חברים. מחד, אני גרפומן. מאידך, אני עובד במקביל על שני סרטים שתובעים את תשומת לבי המלאה. הראשון נמצא בעיצומו של מסע פסטיבלים מסחרר ודורש ממני נסיעות רבות. והאחר, ובכן, רק אומר שהוא כבר מזמן הפך לעבודה במשרה מלאה. 

בזמן שלא כתבתי לכם כאן "כלבת" טייל בין שבעה פסטיבלים בינלאומיים. שלושה מהם התקיימו במקביל בסוף השבוע האחרון. מאחר ונבות ואני ממאנים להיפרד, נאלצנו לעשות החלטה כואבת ולבחור בשני הפסטיבלים החשובים ביותר לסרטי אימה: פנטסטיק פסט (אוסטין ,טקסס) וסיטג'ס (ספרד).

עשרת הימים שבילינו באוסטין היו מאלפים והשמועות על-כך שהאלאמו דראפט האוס הוא אולם הקולנוע הטוב ביותר בעולם אכן נכונות. אני מקווה שאוכל להרחיב על הפסטיבל הזה בימים הקרובים, אבל בינתיים נסתפק בתמונה שמפגישה את יוצרי "כלבת" עם ההוביטים, אלייז'ה ווד המקסים ודומיניק מוינהאן. 

אחד מאירועי השיא של הפסטיבל, אגב,  היה קרב איגרוף שנערך בין מר ווד ומר מוינהאן. צפו בהזמנה לקרב.

"כלבת" זכה לביקורות ושבחים לכל אורך הפסטיבל (ביניהם האתרים הנערצים, אינ'ט איט קול ניוז, סינמה בלנד, ברוטל אז הל וסלאשפילם שהעניקו ל"כלבת" ציון לשבח) ונבחר בסיומו לאחד מתשעת הסרטים עם הבאז הטוב ביותר השנה. סרט האימה הישראלי הראשון צד את תשומת לבם של עיתונאים רבים וביניהם גם ריצ'רד וויטאקר, כתב האוסטין כרוניקל. הוא הזמין אותנו לד"ר פפר (מסתבר שבאוסטין יש ד"ר פפר מיוחד במינו והם מאד גאים בו). היה תענוג.

באותו סוף שבוע "כלבת" מילא אולמות בפסטיבל הפנטזיה של וינה ובפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סינגפור.

נוף בלי ערפל

אחרי פחות מיומיים בישראל וג'ט לג מהסרטים עלינו על מטוס לסיטג'ס, ספרד. פסטיבל סיטג'ס נוסד בשנת 1967 והוא נחשב לפסטיבל קאן של סרטי הז'אנר. הוא מתקיים בעיירת קיט קטנה השוכנת סמוך לברצלונה והוא בדיוק אבל בדיוק מה שמספרים עליו: גן עדן עליי אדמות.

בגלל התחייבויותינו המקצועיות הספקנו ליהנות רק מחלקו הראשון ומהקרנה סופר-נלהבת של "כלבת" (הקהל שם כל-כך צמא דם שהוא מוחא כפיים גם כשהגיבורים מוצאים את מותם ולא רק ב"כלבת"). בין הצופים ב"כלבת" נכח גם ג'ייסון אייזנר (יוצר "הובו עם שוטגאן") הנלהב.

הובו עם כלבת

במקביל להקרנה המוצלחת בסיטג'ס, "כלבת" הצליח להלהיב גם את הקהל המקומי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של שיקגו. 

ועדיין כלום לא הכין אותנו לאופן שבו יסתיים החודש המדהים של "כלבת" בעולם. זה קרה כשסופסוף נחתנו על אדמת הקודש וביקשנו להתעדכן באופן שבו "כלבת" התקבל בפסטיבל האימה של דנבר. בטרם הספקנו לומר "קולרדו" קיבלנו את הידיעה המדהימה שסרט הביכורים שלנו זכה בפרס הסרט הטוב ביותר מטעם חבר השופטים. בדרכו לפרס הנכסף "כלבת" גבר על אחד מסרטי האימה הטובים ביותר של השנה (לטעמי אחד מסרטי האימה הטובים של חמש השנים האחרונות), "האישה" בבימויו של לאקי מקי וכן על המותחן המדמם, המסייט והמשובח של קים ג'י וון, "אני ראיתי את השטן".

בראש חבר השופטים ישב ג'פרי רדיק, יוצר סדרת "יעד סופי", שאף ביקש לשלוח לנו מכתב מחמם לב. ביקשתי ממנו את רשותו לפרסם את המכתב ברבים והוא הסכים:

I was one of the judges at Mile High and I wanted to write you personally and commend you on the excellent job you and Navot did on "Rabies." I watch a lot of films and yours blew me away. Great story, directing and acting. It was not only incredibly smart and well-made…but the story kept twisting and turning. I truly had no idea where it was going, which is a rare accomplishment.

I hope you guys keep making films, because you're really gifted.

All my best. And congrats on the win.

Take care,
Jeffrey Reddick

_____________________________________

מחר יעלה פוסט מיוחד שבו סופסוף אוכל להתייחס להתרחשויות המרתקות שחלו בזירה הישראלית המקומית.