מייד אין קוריאה 7- ברנשים בחתיכות

אין ספק שזה היה היום החם ביותר בקוריאה עד עכשיו ולכן את מרבית היום העברנו בקניונים (הידעתם שבפוצ'ון יש קניון ענק על כל שני בניינים?) ובאולמות הקולנוע הממוזגים. במה צפינו? בהצגה כפולה של ברנשים שהורגים אנשים. זה, אגב, גם היה שמו של הסרט הראשון שראינו: Some Guy Who Kills People. וזה סיפור המעשה: קן בויד (קווין קוריגן) השתחרר מבית משוגעים, מאז הוא חי אצל אמו (קארן בלאק האלוהית) ועובד בגלידריה המקומית. הוא שונא את חייו ונושא עמו זיכרון נעורים מצלק: הוא רצה להיות בנבחרת הכדורסל, אך נבחר להיות הקמע שלה. לשם כך היה עליו לעטות את תחפושת הינשוף ולספוג השפלות יומיומיות מחבריו למחזור. בחזרה להווה: מישהו רוצח את שחקני הכדורסל בזה אחר זה. החשוד המיידי הוא קן. בכל יום אחר קן היה שמח להודות במעש הנורא ולחזור לתא סגור ומסוכך, אבל בוקר בהיר אחד בתו האובדת בת ה11 דופקת על דלתו ומבקשת להכיר אותו- את האב שמעולם לא היה לה. כמה דקות מאוחר יותר תישמע דפיקה נוספת בדלת והפעם זו תהיה גברת אהבה שתדרוש להשתחל לחייו. הקונספט מבריק: סרט סלאשר שבו הסלאשר נאלץ לזגזג בין רציחותיו המשוכללות ובין חיי המשפחה והאהבה המסובכים שלו. למרבה הצער, הביצוע מעט מאכזב, בעיקר בגלל ההחלטה להוסיף טוויסט מטופש למערכה האחרונה-תפנית שממוטטת את כל היסודות הדרמטיים, הקומיים והמותחים שעליהם נבנתה היצירה עד לאותם רגעים. וכך קרה שנכנסנו לקומדיית אימים עצמאית ושובבה ויצאנו מקומדיה רומנטית הוליוודית ומתקתקה.

אם אתם שואלים אותי התסריט היה הרבה יותר שחור והרבה, הרבה יותר קודר, אבל אז ג'ק פרז (הבמאי) פגש את שחקניו המעולים, התאהב בדמויות שהם מגלמים והחליט לחוס על חייהם. מאידך, אני לא מאשים אותו. גם אני לא הייתי מעז לגעת בשערה מראשו הכסוף של בארי בוסטוויק האגדי. ב"SGWHKP" בוסטוויק מגלם את השריף של העיירה- איש חוק מזדקן שנוהג לשכב עם אימו של הרוצח החשוד ואף מתעקש לשתף אותו בחוויותיו המיניות איתה. ומילא שהיה מדובר במהלך זדוני ומתוכנן מראש אבל השריף שלנו פשוט נהנה ממין זמין בגיל שכולו זהב.

התמונה שלפניכם לקוחה מהסצינה הכי משעשעת בסרט. צמד השוטרים פוגשים את הפתולוג כדי לשמוע את דו"ח הנתיחה שלו לראש הכרות. בזמן שהם מקשיבים לדבריו, שריף בוסטוויק מפנה את תשומת לב כל הנוכחים לעובדה שהעיניים של המנוח עוקבות אחריהם לכל מקום שהם זזים. זה לא המונה ליזה, אבל זה אוף-ביט במיטבו.

משם המשכנו ל"Hobo With A Shotgun". את הסרט המצוין הזה כבר ראיתי על המסך הקטן, אבל ידעתי שרק צפייה על מסך גדול תעשה עימו חסד. למזלי, אנשי פיפאן אוהבים מסכים עצומים וכך התאפשר לי להבחין בכל כדורית דם שהשתתפה בחוויה המתיזה והמשפריצה הזו.

מה זה צרוד, קשוח, אדום ועושה ככה עם הידיים? גראן טורינו בבלנדר!

עלילת הדם של "HWAS" מאד פשוטה. יחפן (רוטגר האוור בקאמבק אדיר) מגיע לחור נידח בשם פאק-טאון: עיירת בלהות שבה סנטה קלאוס הוא פדופיל, השוטרים הם אנסים סדיסטיים ונסיכי העיר אוספים ראשים למזכרת. בהתחלה יחפנינו מנסה להשתלב בעיר החטאים ואף מחליט להעלים עין מהפרעות הקשות, אבל אז הוא נתקל בזונה יפהפייה העונה לשם אבי (מולי דאנסוורת', מצוינת!). הוא מציל אותה ממוות בטוח והיא משיבה לו במיטה חמה. הוא מספר לה על דובים והיא מעניקה לו סוודר דובים. הוא משתף אותה בתכניותיו העתידיות: לאסוף 49 דולר, לרכוש מכסחת דשא ולעבוד למחייתו. ולבסוף הוא מקנח בטיפ מקצועי עבורה: את לא זונה, את מורה! שמעת היטב, אבי המתוקה והנותנת, יום יבוא ואת תהיי אשת חינוך ממעלה ראשונה. את, ולא אחרת, תספרי לדור העתיד שלנו על היופי שקיים בעולמנו. למרבה הצער, מלך העיירה ובניו הפוחזים אינם מאמינים ברפורמה החינוכית של מר הובו והם ממשיכים להשליט טרור ברחובות. כעת, לנוודינו לא נותרה ברירה: עליו לוותר על מכסחת הדשא היקרה ללבו ולרכוש שוט-גאן. להלן, "הובו עם שוט-גאן"- מרחץ דמים חסר רחמים.

האלימות בסרט הזה היא חסרת תקדים ויוצר הסרט, ג'ייסון אייזנר, מוכן ללכת עם חזונו האפוקליפטי רחוק מאד. כמה רחוק? לשרוף אוטובוס מלא ילדים תמימים-רחוק! ועדיין, מצאתי את עצמי מתפוצץ מצחוק לכל אורך הסרט. ומילא שהיה מדובר רק בי, או-אז הייתי יודע שאיבדתי את שפיותי סופית. אבל יחד איתי צחק אולם שלם. "הובו עם שוט-גאן" הוא לטעמי אחת הקומדיות המוצלחות של השנה החולפת והוא כולל, נכון לעכשיו, את מקבץ שורות המחץ הצפוף ביותר של השנה. זו, אגב, אחת השורות האהובות עליי בסרט:

Put the knife away, kid… or I'll use it to cut welfare checks from your rotten skin!

כדי שחלילה לא תחשבו שמדובר בקומדיה רגילה, אוסיף ואומר שאחת הבדיחות היותר מוצלחות בסרט משתמשת בתריסריון ומעיים מפוצצים כחומרי הסוואה. הלצות אחרות כוללות מסור וצוואר, מחלקיים במצח, זכוכיות בגרון, תמנון ענק ונו…אתם מבינים את התמונה…

להלן, התמונה: ראש שנערף במערכה הראשונה לא יופיע במערכה האחרונה.

======================

היום תיערך ההקרנה השנייה של "כלבת". כל הכרטיסים כבר נמכרו!

כמו-כן צפויות לנו ההקרנות הבאות: "schoolgirl apocalypse", "סופר" ו"דבאאנג" (רובין הוד הודי).

====================

אורי שחורי הגדול חזר לעדכן את הבלוג המוטרף שלו ומייד ניגש לטפל במריון קוטיאר ובטרילוגיה הגדולה של חייה.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “מייד אין קוריאה 7- ברנשים בחתיכות

    • אולי לא הזכרתי אותו בבלוג החדש אבל ריירתי עליו בחודשים האחרונים לא מעט. ראיתי אותו על מסך גדול בפסטיבל הפנטזיה והאימה של פורטוגל והוא העיף לי את הראש ….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s