מייד אין קוריאה 2: טיסה נעימה!

הטיסה לסיאול אורכת כעשר שעות. עשר שעות מאד ארוכות. בניגוד לשותפי ליצירה, נבות פפושדו, שנרדם עם רגע התנעת מנועי המטוס, אני לא מסוגל לישון בטיסות. אז מה עשיתי בעשר השעות הללו? לאחר שסיימתי לבהות בדיילות עוצרות הנשימה של אייר קוריאה (פעולה שארכה כחמש שעות לפחות), התחלתי לתור אחר שעשועים אוויריים. למזלי, טיסות ארוכות מבורכות בספריות סרטים עמוסות וזה מאפשר לי להשלים צפייה בקולנוע שכמו נולד לצפייה במטוס. וכך קרה שצפיתי סופסוף ב"סנגור במבחן"-דרמת בית משפט שבה עורך דין תאב בצע וציניקן (מת'יו מקונוהי) מוצא את מצפונו האובד בעקבות מפגש צפוף עם לקוח בעל ראש סוטה ומעוות (ריאן פיליפה).

זה הסרט השני שאני פוגש את מקונוהי בבית המשפט ("עת להרוג" היה הראשון) ואני מתחיל להשתכנע שעורכי דין שהולכים מדי יום למכוני כושר ושיזוף הם הטובים ביותר בתחומם.

עם סיום הסרט הפכתי את שלט הצפייה וגיליתי עולם שלם של משחקי מחשב. בהיותי ילד של שנות השמונים ונער של שנות התשעים, בחרתי במשחקים הקלאסיים ביותר: "פאקמן" ו"סטריט פייטר". הייתי רוצה להתפאר בשיאים ששברתי, אבל הייתי גרוע. אני יכול להאשים את הכפתורים הלא נוחים, אבל זה יהיה שקר. הזנחתי את אמנות הפאקמן בשנים האחרונות והשדים שלו עשו לי בית ספר, בני זונות.

והנה, בעודי מקלל את האמהות של הנבלים הצבעוניים, הכריז קולה הקטיפתי של הדיילת על הנחיתה הקרבה ובאה. למרבה הצער, זמן קוריאני שונה מזמן ישראלי ושעה קוריאנית היא שוות ערך לשלוש שעות ישראליות. אבל, לבסוף זה קרה, נבות התעורר ונחתנו בשדה התעופה של סיאול.

בנמל התעופה חיכתה לנו משלחת צעירה של מתנדבים נלהבים שנדהמו מהידע שלנו בקולנוע המקומי. אחרי שיחת היכרות משעשעת עלינו על מונית לבית המלון שבפוצ'ון. והנה משהו שאתם צריכים לדעת על פסטיבלים שמתמחים בז'אנרים- הם הכי מפנקים בעולם!

משסיימנו להתארגן בחדר המשוכלל, ערב ירד על קוריאה והביא עימו את הגשם. בשונה מהממטרים האירופאים, ובדומה לגשם הישראלי, הטיפות הקוריאניות פוסקות אחרי שעה. לא יותר.

אחרי שלמדנו להעריך את מזג האוויר הקוריאני (לח!!!) ואף רכשנו מטריות (שחורה בשבילי, לבנה עם נקודות כחולות בשביל נבות) יצאנו אל העיר הגדולה בחיפוש אחר בשר ואלכוהול. התוצאות לא איחרו להגיע ולראשונה בחיי טעמתי סוג'ו.

שלום, קוראים לי אהרון קשלס, ויש לי בעיה: כשאני רואה ארבעים קוריאנים בגריל-בר עם בקבוק ירוק בידם, אני חייב לנסות גם. יש שטסים לחו"ל בשביל לגמוע את כל האתרים הרשומים בספרי המדריך, אני מעדיף להכיר את המנטליות המקומית. וכך קרה שזחלתי הערב לתוך בקבוק ירוק – שמבחוץ מזכיר את צורתו הבלתי מזיקה של סיידר הגליל-והתאהבתי במשקה העונה לשם סוג'ו.

סוג'ו לעירור המוג'ו: לחיים!

הסוג'ו כולל את כל יתרונותיה של הוודקה ומוסיף לה סוכר. הוא קליל, מתוק ומחליק נהדר בגרון. עכשיו אפשר ללכת לישון.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מייד אין קוריאה 2: טיסה נעימה!

  1. אכול קנאה 🙂 איזה כיף, תמשיך לדווח – לפרטים. זה עוזר לי להרגיש איך זה – וכן סוג'ו שולט !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s